ליא קניג — הגברת הראשונה של התיאטרון ותמיד הבת של דינה

אחרית דבר 145 מדוע בוחר שחקן להיאבק ערב-ערב בפחד שמא ישכח מילה ולא ידע להחליפה באחרת, כי הוא איננו שולט ברמת שפת אם בשפה שבה הוא משחק ? כששאלו את השחקן היידי שמעון דז׳יגאן מדוע אינו עובר לשחק בעברית, ואם אינו מתבייש בכך שאיננו יודע עברית, ענה בבדיחה : יותר קל לו להתבייש מאשר ללמוד עברית . וברצינות הסביר דז׳יגאן, שביידיש יש לו קשת רגשות ומבעים שאינם קיימים עבורו בעברית, ועל כן המשחק בעברית אינו אפשרי עבורו : “חלק גדול מהומור בשפה יידיש נמצא במוסיקה, באינטונציות, בקרעכצים והקנייטשים של השפה . איך מתרגם קרעכצים וקנייטשים לעברית אני לא יודע״ . 1 העושר הלשוני והתרבותי של היידיש מאפשר קשת רחבה יותר של רגשות, תכנים, סאטירה, דו-משמעויות, ביקורת ישירה ועקיפה שקשה מאוד לייצר בעברית, על אחת כמה וכמה למי שזו איננה שפת אימו . ליא בוחרת אחרת . היא מתעקשת להשתלט על העברית ולבטא בשפה החדשה את אמנותה . שיר שכתב לה בעלה, צבי, ושליא מדקלמת כמעט בכל הופעה שלה ביידיש, מבטא נכונה את הרגשתה ביחס לשתי השפות : מ ײַ ן ייִדיש ליד מ ײַ ן ייִדיש וואָרט דאָס זענען מ ײַ נע אַלטע ר ײַ נד מ ײַ ן ייִדיש ליד מ ײַ ן ייִדיש ווא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן