מה עם טלוויזיה וקולנוע?

בימת חייה 132 יניב : מצא חן בעינייך באותו זמן הרעיון של משחק מול מצלמה ? ליא : מאוד מצא חן בעיניי, כי זה מאוד מפתה . יניב : למה ? ליא : כי זה משחק קצת אחר . למשל אסור להגזים, כי אם אתה מגזים זה נהיה גדול מדי . גם הקלוז-אפ מאוד חזק, פתאום אתה רואה את הבן אדם קרוב מאוד, ואז צריך להיזהר איך אתה עושה את הדברים הדרמטיים ולא להגזים . המשחק צריך להיות יותר קטן ומאופק . אבל אני חושבת שאני לא כל כך למדתי עד היום איפה עומדת המצלמה . כשאני נכנסת לאיזה דמות, אני לא כל כך מודעת למצלמות . למשל, צילמתי אתמול מערכון בתוכנית “זהו זה ! ״ וכעת כשראיתי את הצילום, שמתי לב שברגע מסוים לא שמתי לב איפה המצלמה והייתי צריכה קצת לסובב את הראש . אני חושבת במה יותר מטלוויזיה . יניב : הרבה שנים אחרי “חדווה ושלומיק״, לא עשית כמעט טלוויזיה, עד כמעט שנת 2003 כשעשית את הסדרה “אהבה בשלכת״ עם יהודה ברקן . ליא : היה קודם “צימרים״ . יניב : “צימרים״ שודרה כמה חודשים לפני “אהבה בשלכת״, בכל זאת עברו יותר משלושים שנה מאז “חדווה ושלומיק״ . לא היו הצעות ? לא רצית ? ליא : לא הציעו לי . יניב : היה לך רצון ? ליא : הייתי רוצה לעשות ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן