חנוך לוין

בימת חייה 124 יניב : אני רוצה רגע להתעכב על המשפט הזה : “בגישה הזאת לטיפוסים״ . יש גישה בתיאטרון ובמחקר, שאומרת שיש “דמויות חנוך לוויניות״ . את חושבת שבאמת מדובר בדמויות ייחודיות לו, דמויות חנוך לוויניות, או שאלו טיפוסים שהכרת במזרח אירופה ? ליא : האמת היא שכן הכרתי טיפוסים כאלה, ואני חושבת שהוא היה מאוד מושפע מהדמויות האלה . אני אף פעם לא ידעתי עד כמה הוא הכיר את הספרות היידישאית, אבל אין לי ספק שהוא היה מושפע מהן . הטיפוסים של האימהות שלו, ושל הנשים הסנוביות שלו, זו השפעה של נשים מזרח אירופאיות . יניב : שיחקת בהצגה את שרציה . נעזוב רגע את משחק המילים של שרציה ושרץ, אולי עלוקה מוצצת דם . אבל האִם שרציה שכל כך מגוננת על הבת באמת חושבת על טובת בִּתה או שכל מה שהיא רוצה זה שהיא, האימא, תהיה בחתונה של הבת שלה, ותראה לכולם מי היא ומה היא, כלומר היא חושבת על עצמה ועל הכבוד שלה ? ליא : אני חושבת שיש פה את המנטליות של האנשים האלה . קודם כול, המנטליות של הנשים, שהן בעצמן לא היו מודעות לכך . האימא שעשיתי ב״מוריס שימל״ למשל, תולבריינה, שונה ממנה . תולבריינה רואה רק את עצמה ולא מגוננת על בנה . ינ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן