הזִקנה

בימת חייה 116 יניב : אבל את התפקידים של הנשים היפות לא היה יותר נעים לשחק ? ליא : זה אף פעם לא עניין אותי . אני תמיד חיפשתי את מי אני משחקת, מי אני צריכה להיות . אף פעם לא ראיתי את המקצוע דרך המראה הזאת . יניב : יש תפקידים שאת סירבת לשחק ? ליא : אני לא כל כך סירבתי לשחק . ברוך השם, שהקריירה שלי עברה כך שמה שהציעו לי אני קיבלתי, ולא היו תפקידים שלא רציתי לשחק . התפקידים תמיד עניינו אותי . אתה יודע שלפעמים אני חושבת שעברתי איזה מסלול מאוד מעניין . הייתי זקנה יותר, הייתי צעירה יותר, הייתי טובה, הייתי רעה . הייתי מה שאתה רוצה . יניב : וכשאת מסתכלת על זה היום מפרספקטיבה של השנים, את מרגישה שכשאת עולה לשחק את עולה עם כל הרפרטואר, או שבכל הצגה את צריכה להוכיח את עצמך מחדש ? ליא : בכל הצגה מחדש . בעיקר פה בארץ הקהל היהודי מאוד ביקורתי . בחוץ לארץ היו שחקנים שהיה להם קרדיט . הקהל לא אמר על שחקן שהוא לא טוב, כי היו לו תפקידים קודמים להישען עליהם . פה אתה צריך בכל הצגה להוכיח את עצמך מחדש . יניב : גם מול הצעירים ? את מרגישה גם מול פרטנרים צעירים איזה זלזול מצידם : מה הזקנה הזאת מבלבלת לנו את המוח...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן