בימת חייה 110 את זה . אני חושבת, פה זה גלל, פה השארתי את החיים שלי, פה הייתה ההשפלה שלי, השפלתם אותי ואני באתי כדי לקבל את הנקמה . יניב : וכל זה עובר לך בראש ? ליא : כן . אני בונה את זה בזמן החזרות, בזמן ההיכרות עם התפקיד . את הרצון שלי להוכיח שאני הגברת . ואז בהצגה זה קיים . יניב : בואי נדבר על עוד כניסה . ב״מה עושים עם ג׳ני״ את מציצה עם הראש ויורדת במדרגות . ליא : זה דבר אחר, זו משימה אחרת . שם המשימה היא מי בא לראות אותי, הן באו, בוא נשמע על מה הן מדברות . אני הרי שומעת מה הן מדברות לפני שאני נכנסת . אני שומעת שבת אחת אומרת לבת השנייה שהיא רוצה לקחת אותי כמו שלוקחים אנשים זקנים . את הסקרנות שלי, את שמחת החיים של הדמות אני צריכה להעביר לקהל, ולכן אני מציצה בסקרנות לשמוע מה הן מדברות, וזה עובר דרכי ובא לידי ביטוי גם בפנים שלי וגם בעיניים שלי . יניב : ואם היית יורדת לבמה במדרגות בעוצמה, זו הייתה כניסה מרשימה יותר, כניסה אחרת לגמרי . ליא : זה מאוד תלוי בנושא המחזה, את מי את משחקת, למה את נכנסת לבמה כעת . כמה את רוצה שאלה שנמצאים על הבמה בחיים שלי הבימתיים יראו אותך, ואיזה רושם אני רוצה ...
אל הספר