ז 85 פשוט . היה תמיד איזה אמרגן שהיה מזמין והיו עושים את ההצגה ונוסעים . לא הייתה שום תמיכה ממשלתית, נסעו עם עגלות לכל החורים שהיו בהם יהודים . והיו משחקים בכל תנאי . ואני חושבת שב״כוכבים תועים״ הוא תיאר מאוד יפה את המציאות הזו, והייתי רוצה שיעריכו את זה ויתייחסו לתופעה הזו . יניב : יש איזו תחושה שהיחס לתיאטרונים האלה היה מזלזל, כי התפיסה הייתה שהם לא עושים תיאטרון אמנותי . הם עושים קופלטים ושונד . ליא : אתה לא צודק . זו התפיסה שהייתה בארץ ! 2 אנחנו מדברים על התפיסה שלפני מלחמת העולם השנייה בוורשה . היו תיאטרונים אמנותיים . פה בארץ אנשים ובכלל כל הנטייה לא לדבר יידיש זה יצר סחף אנטי יידיש . היו במזרח אירופה להקות אמנותיות כמו הווילנער טרופע, אידה קמינסקה, הלהקה של טורקוב, הם שיחקו רפרטואר רציני והיו תיאטרונים רציניים ולא רק שונד . ואם אתה כבר מדבר, אז תראה את התיאטרון בישראל . רק קומדיות ומיוזיקלס . אי אפשר להאשים אותם שהם עשו רק שונד . הם עשו דברים טובים והיה רפרטואר מעניין, וגם כשעשו אופרטות ודברים יותר קלילים הם עשו את זה ללא תמיכה . בארץ עושים את זה ומקבלים תמיכה . . . יניב : אימא ...
אל הספר