ליא בהבימה

ה 63 לזה שום קשר לתיאטרון . הוא היה נמוך ופתאום הוא נעמד מולי עם רגל על שרפרף . תראי, הוא אמר לי : “זה יהיה תפקיד יותר מדי קשה עבורך״ . ואני ידעתי שזה תפקיד מצוין עבורי, אני ידעתי . כשרק התחילו לדבר איתי על התפקיד כתבתי לאימא והיא מיד ענתה לי שזה נפלא ! זה תפקיד שאת צריכה לעשות . זה תפקיד אופי קומי שאני יודעת לעשות מצוין . בקיצור, הוא אומר לי שלברכט יש סיפורים פיניים, המחזה הזה הוא גם פיני, ובונים החליט להכניס אותם לתוך המחזה . ברכט כתב עליהם במפורש שלא צריך לשחק אותם במחזה, אבל בונים כן דחף אותם . תמרה רובינס ועוד שחקניות עשו אותם . זה היה סתם, אבל הוא לא הבין את זה . הוא אמר לי : תשחקי את אחד הסיפורים ולא את התפקיד של אווה פונטילה . הרשל רתח כשיצאנו . הגענו הביתה ואמרתי להרשל : הוא לא רוצה שאני אשחק בהצגה . הרשל דפק על השולחן, ואמר : אני ידעתי, ידעתי כל הזמן שהוא לא רוצה שאת תשחקי אצלו, אבל על גופתי המתה את לא תשחקי . הוא התלבש אלגנטי עם חליפה ועניבה, היה חמסין באותו יום . והוא הלך לתיאטרון, אני לא ראיתי את זה . הוא קרא לפינקל ואמר לו : “אדון פינקל, אתה לקחת אותנו לתיאטרון, תודה רבה ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן