תחנה שביעית, 1977: 'מסע אלונקות' (סרט)

137 ככה צריך לעשות חיילים מלחמת ששת הימים חלה טעינה מחדש של אתוס ומיתוס הלוחם, ועמה חיזוק מחודש של הדגם הלאומי-הרואי בקולנוע הישראלי . אולם בשנים הבאות תפסו בהדרגה שני דגמים חדשים את מקום הדגם הלאומי : קולנוע "הבורקס" המעמדי העדתי, ו"הקולנוע 214 "בניגוד לגיבורי הסרטים האישי", או "הרגישות החדשה" . המוקדמים", כותבת אלה שוחט, "האנטי-גיבורים [ האופייניים לקולנוע החדש ] אינם מגשימים את השליחות הציונית, ובדרך כלל אף אינם שייכים לארגון או לישות קולקטיבית מוגדרים, כדוגמת הפלמ"ח, הקיבוץ, או צה"ל . גם כאשר הם שייכים לגוף כזה [ . . . ] נעשה הדבר כדי להפגין את האינדיווידואליות שלהם נוכח 215 בשלב השלישי החלה ציפיות קולקטיביות ולחצים קבוצתיים" . מגמה ביקורתית יותר בקולנוע האישי, התייחסות חדשה להוויה הישראלית ; לא עוד התעלמות מנושאים חברתיים, פוליטיים וצבאיים, אלא בדיקתם המחודשת . סרטו של ג'אד נאמן מסע אלונקות מ- 1977 מסמן במידה רבה את המפנה באופן ייצוג הצבא בכלל ודמות החייל בפרט בקולנוע הישראלי . בסרט שולטת קומפוזיציה מוקפדת ומדויקת הבולטת לעין בפר יים הבודד ובסרט כולו . למראית עין, העולם הצבאי המוצ...  אל הספר
רסלינג