131 ככה צריך לעשות חיילים המוות, מאפשרת לו להמשיך להתקיים הן כאישיות בעולם מעוות והן כדמות בתיאטרון . הדמויות שלא עושות כמוהו, בעיקר דמות המושל, הן שאינן שורדות . דמויות החיילים בדרגותיהם השונות אינן עוד חלק מהישות האחידה והאורגנית שייצגו מחזות תש"ח, אלא חלקיקים חסרי אחיזה במהות הזויה ומנוכרת, הוויה נעדרת קווי מתאר ברורים, היגיון מאחד ומטרה מוגדרת . הנדבך האחרון במבנה של מונדי הוא הענקת הסכיזואידיות גם לדמויות שעומדות מול החיילים, לנכבשים והמדוכאים . הזהות המרכזית היא בין הסכיזואיד למוחמד . כשהסכיזואיד מתכחש לחומות טוען בשלווה גם מוחמד ש"אין כאן חומה" ( חלק ראשון ) . כשהסכיזואיד הופך את עורו ושואל את לילה איך ייצא מיריחו מוקפת החומות מודיע לה גם מוחמד : "אין כאן גבול, לילה, יש רק חומות, חומות אדירות, מגיעות עד השמיים . אי-אפשר לעבור אותן" ( חלק שלישי ) . בחלק השלישי, שני האסירים, החייל הסכיזואיד והפלסטיני הסכיזואיד, מודים : "שנינו מאחורי אותם הסורגים" . מוחמד והסכיזואיד יכולים להרוג זה את זה, שולטים זה בגורל זה, אסורים זה לצד זה ואסירים זה של זה . מנדל שומר כעת על מוחמד והסכיזואיד, אך ...
אל הספר