תחנה רביעית, 1967: 'הוא הלך בשדות' (סרט)

85 ככה צריך לעשות חיילים 137 מגמה זו התחזקה במהלך הגילויים של עמידתנו ברשות עצמנו" . שנות ה- ,60 עד סף מלחמת ששת הימים וכמובן בעקבותיה . הסרט הוא הלך בשדות , שלא כמו המחזה, נושא באופן מובהק את רוח התקופה הזאת, אף על פי שגם הוא מתרכז, מן הסתם, בדמות לוחם תש"ח . עם זאת, הרושם שעולה מהסרט הוא הלך בשדות אחיד פחות מזה של גבעה 24 אינה עונה . ניתן לקשור זאת לאמביוולנטיות הטמונה, לטעמי, עוד במחזה שקדם לו, אך בעיקר במיקומו הכרונולוגי של הסרט על הסף שנורית גרץ מגדירה כבין דעיכת הדגמים הלאומיים בתרבות הישראלית בכלל לעלייתם של "דגמים 138 אינדיווידואליסטים, שניצניהם כבר נראו גם בקולנוע" . כמו המחזה, סרטו של יוסף מילוא מ- 1967 מתרכז בדמות הגיבור אורי . היא מעוצבת לאור שני מוטיבים עיקריים, ושלישי המחבר ביניהם . הראשון הוא מוטיב הזמן בעיצוב סיפורו של הגיבור ; השני הוא מוטיב הגוף כביטוי פלסטי לדמותו . המוטיב השלישי הוא חיבור בין דורי, בין אב לבן ובין זמן לגוף - הבן הוא שלוחה גופנית של אביו בעידן חדש . המעבר הבין דורי הוא גם מגוף לגוף ומזמן לזמן ; כפי שכתב יהודה עמיחי : "ילד הוא טיל לתוך הדורות הבאים, /...  אל הספר
רסלינג