תחנה ראשונה, 1948: 'הוא הלך בשדות' (מחזה)

34 טלי זילברשטיין זה ביטא את המבט הכפול אל העבר הקרוב והעתיד הרחוק, המיוחד לנקודת זמן זו של עמידה על סף מדינה : מחד גיסא, היחס לנופלים נבע מנסיבות המלחמה ומתחושת הודיה עמוקה מצד הציבור הישראלי לאלה שנתפסו כמציליו מסכנה קיומית . מאידך גיסא, תשתית זו הייתה אמורה "לא רק להעמיד יד לנופלים, אלא גם, ואולי בעיקר, להציג את נפשם הטהורה והאצילית מתוך התמוגגות 'מהדור הצעיר שגדל כאן' ולאותת איתות סמוי לדורות הבאים : אלה הציפיות גם מכם" . בסיכום מחקרו על דמות הצבר מסייג עוז אלמוג את המסקנות שהשתרשו בדיעבד לגבי דמות זו : "אמנם, כפי שהראינו, קיימים במיתוס הצבר גם יסודות של שוביניזם לאומני ומיליטריזם [ . . . ] המאפיינים חברה החיה על חרבה ; אולם בעיקרו של דבר הפרופיל המיתולוגי של הצבר הלוחם מורכב מיסודות אנטי-שוביניסטיים ואנטי-מיליטריסטיים מובהקים [ . . . ] . המוות בקרב לא נעשה אידיאל ולא קיבל משמעות טרנסנדנטלית, על- 54 אנושית" . באופן כללי, ההתייחסות האמנותית לדמות חייל תש"ח נגזרת מייצוגיה השונים כפי שהתגבשו בתודעה הקולקטיבית - לוחם, מפקד, קצין, גנרל, חלל - ומהיחס החברתי לצבא . אולם הביטויים האמנותיים...  אל הספר
רסלינג