174 יצחק קשתי סקטוריאליות, מקטבות חברתית ותרבותית . במהלך זה החלו שרי החינוך מהמפד"ל, והתמידו בהן גם שרי חינוך אחרים . שרי המפד"ל ביקשו בראש ובראשונה לחזק את בתי הספר של המחנה שלהם, לעשותם מוקרנים במשיחיות של "גאולת ארץ ישראל ועם ישראל" . ממילא הושם קץ למדיניות חינוך אוניברסליסטית, המקיפה והדואגת לרוב הזרמים ולרוב בתי הספר . שרי החינוך מן ה"שמאל", החל ב- ,1992 העניקו עדיפות במשאבים וביוקרה ל"בחירת הורים" ולבתי ספר ייחודיים, שאוכלוסייתם - מורים, תלמידים והורים - היו קרובים אליהם חברתית, תרבותית ופוליטית . מהלכים אלה של שרי החינוך לא תרמו דבר לצמצום הפערים בהישגי כלל התלמידים והפכו את רובם, בעיקר בחינוך העל-יסודי, ל"לקוחות" שרק פחות ממחצית תאוותם בידם . בתי הספר גם מעבירים מסרים קוטביים, על פי השתייכותם האידיאולוגית-תרבותית . החינוך הממלכתי-דתי הקצין את מסריו הלאומיים-אמוניים, בעוד שהחינוך הממלכתי החל מגשש בין גישה פסבדו-הומניסטית של "שימת הילד במרכז", לבין תיאוריות שירות של מרכולים . החינוך החרדי הסתגר והלך . זיקתו למשרד החינוך וזיקת המשרד אליו אינן אלא משא ומתן כלכלי, המניב, לרוב לשני ...
אל הספר