מבוא

144 צביה ליטבסקי נותר אודיסאוס ללא כל נקודת אחיזה בעולם, עירום ועריה, "שום- איש", כפי שהוא מציג את עצמו באחת האפיזודות במסעו . להיות "שום-איש" הוא להיות חסר סיפור . כל עוד לא סיפר אודיסאוס את סיפורו, הולם אותו כינויו את עצמו : "רב-סובל" . מתוך התייחסות זו לבנייה של סיפור כמרכיב המעניק משמעות לסבל ויוצר חוויה של התפתחות, קרי, של דרך, אתרכז באותו חלק באפוס שבו מספר אודיסאוס עצמו, במהלך שהותו בארץ הפיאקים, את קורותיו . בחירה מבנית זו של המשורר, ויתור זמני על עמדתו כמספר כל יודע, מעניקה פרספקטיבה של עומק ומורכבות לאפוס כולו . בסיפורו מגלה אודיסאוס את כוחותיו להתמודד עם הקשיים העומדים בדרכו ולעצב את מציאות חייו . ואף כאן מאירה העברית את הקשר בין "מציאות" ל"מציאה" . את המציאות יש למצוא, משמע ליצור - להתבונן בקורותיך מתוך התנסות חוקרת, להביט עין בעין בכוחות הפועלים בעולם ובנפש, לבחור את גורלך . 169 אומר אלקינואוס, מלך "וְאִם אָכֵן הַרְבֵּה סָבַלְתָּ, נָשָׂאתָ", הפיאקים, לאודיסאוס . את תבנית התנאי שבמשפט זה יש לראות כהעמדת יחס מאזן בין הסבל לנשיאה בו . על האדם להצמיח בתוכו יכולת עמידה השקולה ל...  אל הספר
רסלינג