128 צביה ליטבסקי ארכאי בתפיסה הדתית - תפיסה שתלך ותקבל עומק מוסרי והגותי אצל יוצרי הטרגדיה . בשלב ההומרי מתקיים מגע ישיר בין האלים ובני האדם תוך כדי מעורבות מעשית, יצרית ורגשית בלתי פוסקת . לאחריו הולך קשר זה ומצטמצם להופעות ספורות של אלים על פני האדמה ולדברי החידות של כוהנת אפולון בדלפי . בני האדם בטרגדיה חיים בעולם אנושי . עולם האלים עלום לגביהם ורצונם שרירותי ובלתי מובן . הם נתונים למאבק בגורלם, מאבק בודד שההרואיות שלו מצויה בנפש פנימה . הגיבור ההומרי, לעומת זאת, לעולם אינו בודד . אפילו אכילס, שמצטייר לעתים כדמות מלנכולית של משורר רומנטי, כלול בחברותא זו של אלים ואנשים, מה גם שהוא בנה של האלה תטיס . האלים לא רק מקיימים קשרי זוגיות עם בני האדם, לוקחים צד במלחמותיהם, מופיעים לפניהם, מדברים אליהם, ומקיימים עמם מערכות יחסים טעונות, אלא מצויים בתוך תוכם : אַחֲרֵי כֵן נָח בְּקִרְבּוֹ כֹּח הַסַּעַר שֶׁל אָרֶס, 152 או : תְּחִלָּה הֵרַךְ ( זאוס ) אֶת לִבּוֹ שֶׁל הֶקְטוֹר הַגִּבּוֹר, וַיָּנָס 153 נָפְחָה הָעֹז וְהַכֹּחַ בְּבִרְכָּיו בִּכְתֵפָיו, 154 ( אתינה במנלאוס ) אֶפֶס לְעוֹלָם גּוֹבֶרֶת ...
אל הספר