122 צביה ליטבסקי וְלֵיל מַחֲשַׁכִּים הֵלִיט אֶת עֵינָיו וַיַּאֲפֵל עָלָיו 146 או : כָּכָה שָׁכַב סָרוּחַ אָז לִפְנֵי הַסּוּסִים וְהָרֶכֶב, בְּנַחֲרַת-אֵימָה מְחַטֵּט בְּיָדָיו אֶת אֶרֶץ הַדָּמִים 147 ובהמשך : הוּא אַךְ כִּלָּה לְדַבֵּר, וְקֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא הֵלִיט עֵינָיו וּנְחִירָיו . אָז פָּסַע פַּטְרוֹקְלוֹס בְּרַגְלוֹ עַל חָזוֹ עָקַר חֲנִיתוֹ מִגּוּפוֹ, וַתֵּצֵא סַרְעַפְתּוֹ אַחֲרֶיהָ, 148 הוֹצִיא עִם עֻקְצוֹ שֶׁל רָמְחוֹ גַם אֶת נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ . וכן : "זָנְקוּ דָמָיו הַשְׁחוֹרִים, וַיַּעֲבֹר עָלָיו הָרֹמַח, נִמְעָךְ בָּאָרֶץ, מִשְׁתּוֹקֵק לִרְווֹת מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל אָדָם" 149 תיאורי אלימות אלה הנם מוחשיים ביותר : הצוואר המפולח, זינוק הדם הכהה ממקום הפגיעה, נחרת הגסיסה, אחיזת האצבעות בעפר . אך אלה למרבה הפלא אינם יוצרים את סוג הזעזוע והסלידה המתעוררים בנו למראה סצנות אלימות בתוכניות טלויזיה . אדרבה, הם יוצרים בקורא, כמו בשומע הקדום מן הסתם, חוויה של התרוממות רוח והתרגשות . מה מקורה של תגובה זו ? בראש וראשונה היא נובעת מהעובדה שהטקסט ההומרי מלכתחילה אינו מתכוון לשקף מציאות כ...
אל הספר