80 צביה ליטבסקי אתינה את אראכנה לעכביש, סמל של עזובה והפקר . בנות מיניאס, שהביעו בוז כלפי דיוניסוס, הפכו לעטלפים, יצורי כלאיים ליליים . אקטיאון הודיע שהוא מיטיב לצוד מארטמיס ( על פי אוריפידס ) . בגרסתו של אובידיוס ראה אקטיאון בשוגג את ארטמיס רוחצת במערומיה, אך די היה בכך על מנת להיענש, תחילה בגלגולו לצבי : אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת קַרְנָיו בְּחֶלְקַת הַגַּלִּים שֶׁבַּפֶּלֶג : "אוֹי לִי" - רָצָה לְהַגִּיד, אַךְ מִלָּה לֹא הִשְׁמִיעַ בְּפִיהוּ - וַיֵּאָנַח - זוֹ שְׂפָתוֹ הָאַחַת - וְזָלְגוּ דִּמְעוֹתֵיהוּ עַל לְחָיָיו הַזָּרוֹת, רַק שִׂכְלוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ שָׂרַד לו . 95 ולאחר מכן כטרף לכלביו שלו . מטמורפוזות אלה שוללות מהמתנשאים על האלים את הלשון ששימשה להם ביטוי לגאווה, אך גם לכל רגש אחר . העלבון, הזעם והסבל שהיו מנת חלקם נותרו חסומים בגלגולם ליצור נחות, שהרי מתחת לכסות הצורה הזרה נותרה בהם נפש אנושית . סיפורו הנודע של איקרוס הוא דוגמה מופתית להיבריס כהסגת גבול, מתוך חוויה של עונג מרחבים והעדר מעצורים : פֶּתַע חֶדְוַת הַמָּעוֹף הַנּוֹעָז סָחֲפָה אֶת הַנַּעַר, וַיַּעֲזֹב מַנְהִיגוֹ כִּי נִכְ...
אל הספר