138 רוני קליין 151 נדמה שלאחר פרסום הספר תיאולוגיה המודרנית, שמקורה בעם . פוליטית הוא עבר מפנה ניכר ביחסו לשאלת אופיו של העם, שאלה מרכזית בפוליטיקה המודרנית . ההוכחה לכך נמצאת בספרו מצבו של הפרלמנטריזם הנוכחי בתולדות הרעיונות , שפורסם לראשונה 152 ספר זה ממשיך ב- 1923 . כאן הוא מתגלה כ"דמוקרט" מסוג חדש . בהתקפה החריפה על מוסד הפרלמנט, מתוך ההקשר הרחב שהוא קורא לו "משבר הפרלמנטריזם", אולם ניכר בו שינוי בולט לעומת תיאולוגיה פוליטית , הנובע מהתייחסותו של שמיט ל"עם" . לא רק שמושג ה"עם" מקבל כעת עדיפות יתרה - כמעט מרכזית - במבנה הכולל של המחשבה, אלא שתדמיתו מתהפכת, והוא נתפס כגורם חיובי . כעת שמיט אינו מערער על העובדה הניצחת שהעם עומד 153 בעקבות במרכז הפוליטיקה המודרנית, הדמוקרטית מיסודה . תפנית זו, שמיט הקדיש את מלוא תשומת הלב לשאלת הדמוקרטיה, 151 . שאלת ה"לגיטימיות" הופיעה בפוליטיקה האירופית לאחר המהפכה הצרפתית . הוגים אנטי-מהפכנים באו לערער על החוק החדש בשם ה"לגיטימיות" הישנה של המלכים . לפלג המלוכני קראו גם "הלגיטימיסטיים" . ברם, עד מהרה התברר שהעם נושא גם הוא "לגיטימיות", אך מסוג חדש . ...
אל הספר