מעמדו של העם בדיון על הדמוקרטיה והטוטליטריזם במאה ה־20: בעקבות קרל שמיט המוקדם

131 הדמוקרטיה ואויביה הצרפתי בן זמננו ז'אן-פרנסוא קרבגן ( Kerv é gan ) סיכם בספרו מה לעשות עם קרל שמיט ? ( ? Que faire de Carl Schmitt ) את המורשת של ובר שעברה לשמיט : מוובר הוא ירש לפחות שאלה אחת : מהו גורלו של הפוליטי ( אך גם של הדת, של המשפט, של הכלכלה ) בעולם הנידון ל"פוליטיאיזם של הערכים", עולם שבו התבונה נאלצת לוותר על יומרותיה הנורמטיביות ( המאבדות את תוקפן עקב אי-ההסכמה על הטוב העליון ) והופכת לכלי-שרת עבור הטכנולוגיה והבירוקרטיה ? 138 שמיט ירש מוובר גם את שאלת ה"לגיטימיות", שהפכה לשאלה מכרעת בפוליטיקה האירופית לאחר המהפכה הצרפתית ומשבר הלגיטימיות המסורתית של המשטר המונרכי . אך בעוד שוובר נקט בסוף ימיו עמדה נחרצת בעד המדינה הליברלית ורפובליקת ויימאר, שמיט התייצב, בעת כינונה של הרפובליקה הגרמנית ב- ,1918 נגד הרפובליקה ולצידה של מדינה סמכותית חזקה . בפרק זה אדון בהגותו של שמיט המוקדם, הכותב בשנות ה- ,20 אז הוא הביע דעות נחרצות נגד הרוח הליברלית שהשתקפה ברפובליקה החדשה . שמיט נתפס אז כהוגה "שמרן", אך תואר זה, כמו שמות תואר רבים במרחב הפוליטי, אינו מדויק דיו, ואף חוטא למטרה במקרה ש...  אל הספר
רסלינג