1 השיח במרחב הדמוקרטי

34 רוני קליין תעורר קושיות רבות באשר לסוג ה"דיבור" של העם . שהרי מה פירוש הדבר להגיד ש"העם מדבר" ? כיצד ה"עם" יכול "לדבר" ? אך עובדה היא שביטויים מסוימים רומזים על כך שהעם אכן מדבר, שהוא "אמר את דברו" - למשל אחרי בחירות - או שהוא מביע את התנגדותו לממשלה מסוימת, באמצעות הפגנות או פעולות מחאה . אם משמעותה הראשונה של הדמוקרטיה היא שהעם חופשי להביע את דעתו בדיבור, להבין את המשטר הדמוקרטי פירושו בהכרח לעמוד על טיבו של דיבור זה . שכן אין הדבר מובן מאליו כלל ועיקר . אנו יודעים מה פירוש הדבר שאדם מסוים מדבר . אך כיצד להבין את הדיבור של "העם" ? העם אינו מדבר כמו אדם פרטי, הוא נתון מראש בתוך שיח מסוים . אכן, בכל חברה אנושית, בכל תקופה ובכל משטר פוליטי באשר הוא, הדיבור מקבל פנים שונות ומגוונות, ונוצר שיח עם כללים וסגנון משלו . אנו מכירים את סוגי השיח השונים דרך תעודות ומסמכים היסטוריים וספרותיים . למשל, ספרות חז"ל מתקיימת כשיח מסוים מאוד, שיח דיאלוגי, כפי שהוא מופיע בדיונים בין רבנים בספרות התלמודית . ניתן גם לאפיין שיח זה כשיח "משפטי-הלכתי" וגם כשיח ספרותי, דרך האגדה התלמודית . שיח זה הוא כל כול...  אל הספר
רסלינג