164 אליאב טאוב ההבדל בין דרכו של הרב לבין דרכם של רבני הציונות הדתית ניתן להבנה על ידי הביטויים שנקטו הצדדים השונים . הביטוי "אתחלתא דגאולה" כורך את תהליך הגאולה עם תופעות השכלה וחילון, המציבות אתגרים קשים בפני היהדות המסורתית ; הביטוי "התחלה טובה" הוא בחינת לשון מעורפלת, והוא מלמד שהרב מתקשה לראות בתופעות אלה חלק מתהליך הגאולה . בניסוח "התחלה טובה" הרב אינו מביע בגלוי הזדהות עם אורח החיים במדינה, אלא מגלה מודעות לתהליך חיובי בלתי מוגדר . העמדה המעורפלת שומרת אותו משיוך למתנגדים למדינה או לתומכים 450 בה . נימת דבריו של הרב מורה על יחס מורכב ליום העצמאות ולמדינה . מהלשון "אין לקבוע לדורות הלל בברכה" משתמע שניתן לברך על ההלל, אלא שמדובר בהוראת שעה . הרב מנמק את סירובו לפסוק אמירת הלל בברכה לדורות בכך שהשמחה בכינון המדינה מהולה בעצב על אופייה החילוני . ההתייחסות הדואלית ליום העצמאות נובעת ממציאות שאינה אידיאלית : אי-אפשר להתעלם מהחיוב שבקיום המדינה, אבל גם 451 מסביר כי אי-אפשר לשמוח שמחה שלמה על קיומה . הורוביץ עמדתו האמביוולנטית של הרב יוסף כלפי מדינת ישראל הושפעה מהרב ראובן כ"ץ, שהיה רב...
אל הספר