212 חוה שלום-גיא ההשוואה בסעיפים הקודמים הצביעה על שפע של לשונות המופיעות בשני הסיפורים, ובחינתן העלתה שכולן, להוציא אחת - "חרב איש ברעהו" - הן לשונות כלליות . בשני הסיפורים משמשים עוד מילים וביטויים שגם 307 מתוכם נזכיר את הם אינם ייחודיים לשני הסיפורים האלה במקרא . השורש חר"ד ( שופ' ז ,1 3 ; ח 12 ; שמ"א יג 7 ; יד 15 [ שלוש פעמים ] ) , הואיל ולהופעתו בשני הסיפורים יש, כפי שנראה בהמשך, השלכות על קביעת היחס ביניהם, ואת השורשים על"ה ( שופ' ו 3 ; שמ"א יג 5 ) , חנ"ה ( שופ' ו 4 ; שמ"א יג 5 ) , נכ"ה ( שופ' ח 11 ; שמ"א יג ,3 4 ; יד ,14 31 ) , נו"ס ( שופ' ז 308 ,21 ח 12 ; שמ"א יד 22 ) , הנפוצים בסיפורי מלחמה אחרים במקרא . ההשוואה בין סיפור המלחמה בפלשתים במכמש ( שמ"א יג - יד ) ובין סיפור המלחמה במדיינים ( שופ' ו - ח ) מצביעה על דמיון בתיאורים של המלחמה ושל הכוחות הנוטלים בה חלק, בתפיסות רעיוניות המשתקפות בסיפורים ובעיצוב דמויותיהם של גדעון ויונתן ופועלן . אולם היא מלמדת גם על הבדלים המייחדים את הדמויות שיש דמיון ביניהן - גדעון ויונתן - וכמו כן על קווים הפוכים בין דמותו של גדעון ומעשיה לבין דמות...
אל הספר