186 חוה שלום-גיא 202 תוספת זו אינה עולה בקנה אחד עם סיפורים במחזור עריכתית מאוחרת . 203 עם דברי העריכה החותמים את גדעון, שהוא מוצג בהם כשליח ה' ובחירו, 204 ואף סיפורי גדעון ( ח 28 - 35 ) , שגדעון ותקופתו נזכרים בהם בהקשר חיובי, לא עם פרשת אבימלך, שהסכסוך בין אבימלך ובין בעלי שכם מתפרש בה כעונש ישיר לאבימלך על הרצח האכזרי של אחיו, המוגדר כ"רעה" או "חמס" ( ט 23 - ,24 56 - 57 ) ולא כעונש על הקמת האפוד בידי גדעון . יתרה מזו, תיאור גדעון כחוטא ומחטיא אינו תואם את הגישה הכוללת של ספר שופטים, שלפיה 205 תוספת זו נועדה השופטים לא חטאו לה', ובוודאי לא החטיאו את העם . 206 בקשר של גמול ועונש : רצח לקשר את סיפורי גדעון עם פרשת אבימלך, 207 בני גדעון בידי אבימלך ( ט 5 ) מתפרש באמצעותה כעונש על מעשה האפוד . אולם נראה שסיפור הקמת האפוד ( ח 24 - 27 ) הוא סיפור עצמאי שאינו זקוק לסיפור הצעת הממשל השושלתי ( ח 22 - 23 ) כדי לקיים מתח ספרותי ואחדות 208 המלוכה בסיפור אמנותית . במוקד של כל אחד מהסיפורים עומד עניין אחר : הצעת הממשל השושלתי וחטאו של גדעון, כפי שאראה, בסיפור האפוד . זאת ועוד, נראה שיש לדחות גם את...
אל הספר