5. מינוי גדעון למושיע (שופטים ו 11 – 24) - הבשורה על לידת יצחק (בראשית יח 1 – 15)

167 אלה תולדות גדעון במהותו העל – טבעית של הדובר . רושם זה נובע מהבחירה במילה "מנחה" לסעודה . מילה זו דו – משמעית : הוראתה הכללית היא "מתנה", אך היא משמשת גם ככינוי לקרבן . הרושם נובע גם מהתיאור של הכנת הסעודה הרווי בסמלים פולחניים של נסך ( שפיכת המרק ) , קרבן ( גדי עזים ) ומנחה 137 הימנעותו של האורח לאכול מן הארוחה, האש ( איפת קמת מצות ) . 138 והיעלמות המלאך הן הוכחות מכריעות למהותו העל – העולה מן הצור טבעית של האורח . תגובת גדעון בסיום ההתרחשות : "אהה אדנָי ה' כי על כן ראיתי מלאך ה' פנים אל פנים" ( פס' 22 ) משקפת לא רק את הידיעה שמלאך ה' נגלה אליו, אלא גם את החשש כי הוא עתיד למות בשל כך . עם זאת יש לציין שבהופעת הכינוי "אדנָי" בפנייתו השנייה של גדעון לאורח ( פס' 15 ) , כינוי המשמש במקרא ביחס לאלוהים ( ראו למשל בר' יח 30 ; שמ' לד 9 ) , יש כדי לפגום בחיוניות של הסיפור שבו מגלה גדעון 139 בהדרגה כי מלאך ה' נגלה אליו . אי – הידיעה של אברהם באשר למהותם העל – אנושית של אורחיו משתקפת מהכינוי שבאמצעותו מתאר המספר את אשר רואה אברהם לנגד עיניו : "אנשים" ( בר' יח 2 ) , וכן מתיאור הכנסת האורחים ש...  אל הספר
רסלינג