118 חוה שלום-גיא א ) בשלושת הסיפורים מסופר על התקהלות של "אנשי העיר", כינוי המשמש 120 סביב ביתו של תושב מקומי : "ואת אנשי לרוב לציון כלל אנשי המקום, העיר", "וישכימו אנשי העיר", "ויאמרו אנשי העיר" ( שופ' ו ,27 ,28 30 ) ; "ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה" ( בר' יט 4 ) ; "הנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת" ( שופ' יט 22 ) . הרושם המתקבל משימוש זה בכינוי בשופ' יט, ועוד יותר בשופ' ו 25 - ,32 סיפור קצר בן שמונה פסוקים שבו מופיע כינוי זה שלוש פעמים, הוא שכל תושבי העיר נטלו חלק בהתרחשות, בדומה לסיפור סדום, שרק בו מוטעם הדבר במפורש באמצעות ביטויים נוספים : "מנער ועד זקן" ו"כל 121 העם מקצה" . ב ) בשלושת הסיפורים דורשים תושבי העיר להסגיר את האיש או את האנשים היושבים בביתו של תושב זה, ובניסוח הדרישה משמשת הלשון "להוציא את" : "ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת" ( שופ' ו 30 ) ; "ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם" ( בר' יט 5 ) ; "הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו" ( שופ' יט 22 ) . ג ) בשלושת הסיפורים נתקלים אנשי הע...
אל הספר