2. תוכחת 'איש נביא' (שופטים ו 7 – 10) - מינוי גדעון למושיע (שופטים ו 11 – 24)

49 אלה תולדות גדעון פועלו של האל ביציאת מצרים נזכר במסגרת תיאור רחב יותר, שנושאו ישועות שחולל האל לעמו ביציאת מצרים וגם בכיבוש הארץ : הצלת ישראל מיד כל לוחציו, גירוש יושבי הארץ ומתן ארצם לנחלה לישראל ( פס' 9 ) . התיאור הקצר בפי גדעון, בשופ' ו 11 - 24 : "הלא ממצרים העלנו ה'" ( פס' 13 ) , מגדיר פעולה זו כ"נפלאות" . מונח זה, המופיע תמיד בריבוי, משמש באופן קבוע בפרוזה המקראית ביחס לישועת ה' לעמו ביציאת 39 מצרים ובכיבוש הארץ ( שמ' ג 20 ; לד 10 - 11 ; יהו' ג 5 ועוד ) . ב ) בשתי המסורות מטעים שליח האל את נוכחות ה' בקרב עמו, אם כי בדרכים שונות ולצרכים שונים . נוכחות ה' בקרב עמו מודגשת בתוכחת "איש נביא" בשני אופנים : ( 1 ) הברית בין ה' לישראל היא הציר המרכזי בתוכחה זו . הלשונות "כה אמר ה' אלהי ישראל" בראשה של התוכחה ( פס' 8 ) , ובייחוד "אני ה' אלהיכם" בסיומה ( פס' 10 ) , אינן משמשות רק להצגה עצמית של האל אלא מבטאות את קשר הגומלין בינו ובין ישראל . הפסוקית "אני ה' אלהיכם" נותנת תוקף לאיסור המופיע בה : "לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם" ( פס' 10 ) , בדומה ליחס שבין "אנכי ה' אלהיך" לאיס...  אל הספר
רסלינג