86 דוד יעקבסון בטרם החלו האירופאים לגדל תפוחי אדמה היה הקיום של רוב תושבי היבשת גבולי . רובם המכריע של התושבים עסקו בגידול מזון, אבל יבולם הספיק בקושי למחייתם, וכל משבר ( מלחמה, בצורת, מגיפה ) הביא לתמותה מוגברת, בעיקר של ילדים, אשר מצבם הבריאותי היה ירוד בשל התזונה הלקויה . מצב זה הביא לכך שאירופה סבלה ממגבלות דמוגרפיות ( היעדר כוח אדם ) , שכן כמעט כל הידיים העובדות נדרשו לצורך ייצור מזון ( ואף זה לא תמיד הספיק ) . כפי שנראה, תפוח האדמה שינה מצב זה מקצה לקצה . קליטתו של תפוח האדמה באירופה לא הייתה פשוטה ; הוא סבל מדעות קדומות ומיחסי ציבור ותדמית ירודים . האשימו אותו כגורם לצרעת, כפוגע במוסריות של "נוצרים טובים", ובכלל כבלתי ראוי לשמש מזון לבני אדם . בכל מקום שבו אימצו האירופאים את תפוח האדמה הייתה התוצאה שיפור דרמטי בבריאותם וגידול חסר תקדים באוכלוסייה כתוצאה מירידת התמותה בקרב המעמדות הנמוכים, בעיקר בקרב ילדים . הוא שימש לעניים כחוצץ בפני רעב בתקופות קשות . עקב היעילות התזונתית של הגידול החדש ייצרו החקלאים עודפי מזון, מה שאפשר הפניית חלק גדול מהעובדים לתחומים אחרים, כמו 122 גידול תפו...
אל הספר