המדריך החדש לאמריקניזם | 221 בחוסר המוסריות של התמיכה הפקיסטנית בעבר בטליבאן , ולדרוש ממנה להילחם באסלאמיסטים כהוכחה להתנערותה מהם . לכל היותר הייתה לנו מערכת יחסים שבה היינו שומרים מרחק , בודקים ללא הפסקה את הראיות למחוייבותה של פקיסטן – או לבגידתה . היה עלינו להכריז בפומבי שהן המשטר והן תומכי הג ' יהאדיסטים בקרב אזרחיו אינם מוסריים , שהברית בינינו מוגבלת למטרה אחת בלבד , ושאנחנו נקבל בברכה ונתמוך במנהיגים חדשים בפקיסטן , מנהיגים פרו-אמריקאים , שבאמת תומכים בחֵירות . בקצרה , הברית הייתה יכולה לשרת משימה המונעת מכוח האינטרס העצמי של אמריקה – הבסת האסלאמיסטים באפגניסטן – אם היינו בוחנים את העובדות ומגיעים למסקנה שעלינו לשתף 159 פעולה עם " כייס למטרת לכידת רוצח המונים . " תחת זאת מייד טיהרנו את פקיסטן מחטאיה ובלענו את דבריה החלולים שהיא " איתנו " . ב- 2007 הראיות לכך שהונתה אותנו כבר היו כה שערורתיות , שניוזוויק דיווח שהלוחמים האסלאמיסטים , שבעבר " היו מוגבלים לכפרים הרריים פראיים לאורך הגבול [ בין פקיסטן לאפגניסטן ] ," עכשיו " פועלים בחופשיות יחסית בערים כמו קראצ ' י . " הטליבאן " כיום ...
אל הספר