לאומנות

המדריך החדש לאמריקניזם | 173 באמריקה ", השמה את מבטחה , לא בעקרונות של זכויות הפרט ומערכת חוקתית של ממשלה מוגבלת , אלא במנהיג המקבל כוח בלתי מוגבל על מנת להשיג " אינטרס לאומי " בלתי מוגדר . נאום ההשבעה של טראמפ , לדוגמה , התייחס רק פעם אחת בחטף לחירות ( למעשה " חירויות ", מושג שונה לחלוטין ) , אבל תחת זאת דיבר על " גאווה לאומית ", " מאמץ לאומי כביר " ו " סולידריות " לאומית . במקום לומר לממשלה לפנות את הדרך כדי שאנשים יוכלו לייצר ולסחור בחופשיות , טראמפ זיהה את הזרים כמקור תחלואיה של אמריקה , והכריז ש " שני הכללים הפשוטים " שינחו את המדיניות הכלכלית של הממשל יהיו " לקנות מוצרים אמריקאים ולשכור עובדים אמריקאים . " " הגנה [ על התוצרת האמריקאית ] ," המשיך ואמר , " תוביל לשגשוג ולעוצמה אדירים . " ובמקום להכיר באינדיבידואליזם כמהות האקספציונאליזם האמריקאי , הוא העלה את הטענה הקולקטיביסטית ש " כולנו אומה אחת . . . אנחנו חולקים לב אחד , בית אחד , וייעוד מהולל 114 אחד . . . כשאמריקה מאוחדת , לא ניתן לעצור את אמריקה כלל . " בעיני ראנד , לאומנות ראויה כוללת תמיכה במדינה ובתרבות שלה משום שהן מבוסס...  אל הספר
הוצאת אנכי