26 | איין ראנד אפשרית להליך כזה , ולמעשה אין כל תוצאה אפשרית מלבד מרחץ הדמים והאימה שבהם ניתן לחזות בכל מדינה קולקטיביסטית . העיוות המוסרי המעורב בכך הוא זה : אם לבני האדם לא הייתה ממשלה ולא מערכת חברתית מכל סוג , ייתכן שייאלצו להתקיים על כוח בלבד ויילחמו זה בזה בכל מחלוקת . במצב כזה , לאדם אחד יהיה סיכוי הוגן נגד אדם אחר , אך לא יהיה לו כל סיכוי נגד עשרה אחרים . לא מפני אדם אינדיבידואלי זקוק האדם להגנה , אלא מפני קבוצה . עם זאת , במצב כזה של אנרכיה , בעוד כל קבוצת רוב תוכל לעשות ככל העולה על רוחה , מיעוט יוכל להילחם בהם בכל דרך אפשרית , וקבוצת הרוב לא תוכל להחזיק בשלטון לאורך זמן . קולקטיביזם יורד צעד אחד נמוך יותר מאנרכיזם פראי : הוא נוטל מהאדם אפילו את הסיכוי להשיב מלחמה . הוא מתיר בחוק את האלימות , ואוסר בחוק את ההתנגדות אליה . הוא מעניק את הסמכות החוקית לכוח התוקפני המאורגן של הרוב ( או כל מי שמתיימר לייצג אותו ) , והופך את המיעוט למושא להשמדה , חסר ישע ומפורק מנשקו . אם תצליחו להעלות בדעתכם עיוות מרושע יותר של צדק – נקבו בשמו . למעשה , כשחברה קולקטיביסטית מפרה את הזכויות של מיעוט...
אל הספר