58 שלמה זנד כגון מונטסקייה או וולטר, במידה רבה על מלחמת העצמאות האמריקאית, ואולי על שלביה הראשונים של המהפכה הצרפתית לפני עליית היעקובינים . המכנה המשותף המצדיק את השימוש במונח הוא רעיוני-פוליטי : החוגים והזרמים שראויים לכינוי "ליברלי" הם אותם כוחות שתבעו לצמצם את שלטונם של המלכים האבסולוטיסטים ולהשליט עליהם בית נבחרים מגביל, להפריד את רשויות השלטון, לקבל את עקרון השוויון המשפטי בפני החוק, להפחית את כוחה של הכנסייה וכמו כן לקבל את עקרון הפלורליזם, אליטיסטי אומנם, בזירה הציבורית . מאפיין משותף נוסף להגות ולפעולה הליברליות בשלביהן הראשונים הוא התנגדות, רתיעה או הסתייגות אל מול השלטת העיקרון הדמוקרטי על החיים הפוליטיים . הליברל שונא עריצות, אך לא פחות מכך, הוא חושש ממעורבותו הממשית של העם ה"פשוט" . הליברל גם קשור בעבותות למעמד החברתי-כלכלי שהלך והתבסס מאחורי הקלעים והעניק לו את עוצמתו הפוליטית, הווה אומר, לבורגנות . רפורמת ההצבעה המוגבלת של ממשלת בריטניה משנת 1832 יכולה להיות מוגדרת כמהלך ליברלי מובהק . עצמאות בלגיה מהולנד ב- 1830 והקמה של מונרכיה חוקתית בה נחשבות אף הן להישג בהתקדמות הלי...
אל הספר