56 קהילות מקוונות חושדת בה שהיא מסתירה את אי – התאמתה אליו ו"מזייפת" את זהותה ולכן מציקה לה על מנת שתישבר ותחשוף את אנושיותה ואת קשייה . בסופו של דבר מדובר בשני סטריאוטיפים, שעל פי עדויות הנערות, הן מוותרות על הניסיון לממש אותם בקיצוניות כאשר הן מגיעות לגיל התיכון . חוקרות רבות הלינו על כך שנשים אינן מיוצגות באופן אנושי ומלא בתקשורת, בעיקר בקולנוע ( 1975 Mulvey, ) . מאז שנות ה – 90 של המאה ה – ,20 חוקרות קהלים התרכזו פחות בדאגה לדימוי הנשים בתקשורת כמודל לנשים בקהל, ועברו לבחון כיצד הדימויים האלה עומדים לשירות הנשים כחלק מחוויה פרשנית מורכבת שבאמצעותה נשים מבנות את זהותן ( גראטי, 1996 ) . פעילותן היצירתית של נערות בבבלוגים שלהן באינטרנט היא כביכול הזדמנות ייחודית לנערות לתקן את העוול באמצעות ייצוג עצמי, אך במאמר הנוכחי עולה שגם במדיה פתוחה וגמישה, המאפשרת הצגת נרטיב מורכב ורב – פנים לאורך זמן, נערות מייצגות ומציגות את עצמן באמצעות חזרתיות על אותם הסטריאוטיפים שמופיעים במדיה ולעתים אף בגרסאות מוקצנות שלהם . כיום הנרטיב הגותי זוכה לעדנה מחודשת במדיה ובתרבות הפופולרית בזכות סדרת סרטי דמדו...
אל הספר