פרק 7: ישראל והכורדים בעיראק: אינטרסים משותפים ושותפות גורל

[ 358 ] מפילגש לי דועה בצ יבור ניתנה הכרה בין-לאומית בטורקייה בשלטונו של מוצטפא כמאל ( אתא טורק ) — והחלטה זו ביטלה את הרעיון להקים אוטונומיה ( ולימים מדינה ) 2 כורדית והתכחשה לשאיפות הלאומיות של הכורדים . המציאות הטריטוריאלית החדשה שנכפתה על הכורדים חוללה התפתחות היסטורית שונה בכל אחת מהמדינות ; באיראן הצליחו הכורדים בסיוע סובייטי להכריז על מדינה, שנקראה הרפובליקה של מהאבאד, אולם זו לא החזיקה מעמד ( 1945 - 1946 ) . הכורדים לא הוכרו כמיעוט לאומי . גם בטורקייה לא הוכרו הכורדים כמיעוט, שם הם כונו "טורקים הרריים", אולם גם הם סבלו מדיכוי שיטתי של המשטר ; בסוריה ובברית המועצות ניסו הכורדים להשתלב, אם כי בדרך כלל ללא הצלחה יתרה ; ואילו בעיראק הם ניהלו מאבק להשגת עצמאות, או לכל הפחות אוטונומיה, בדרגת עצימות כזו או אחרת, בלא הרף, אולם ללא הצלחה . אף אחת מהמדינות הללו לא ששה לוותר על חלקים משטחה, ובייחוד אם הטריטוריה הייתה עשירה בנפט ( כמו אזור מוצול בעיראק ) . דוד אריאל מנה לא פחות מעשר התקוממויות גדולות של 3 הכורדים בטורקייה, בפרס ובעיראק בשנים 1921 - 1951 . התנועה הלאומית הכורדית כשלה בהשגת ...  אל הספר
עם עובד