פרק 4: ישראל-מצרים: מגעים חשאיים בצל עוינות, מלחמה ושלום

[ 135 ] ישראל - מצרים : מגע ים חשא יים בצ ל ע וינות, מלחמה ושלום כינון יחסים דיפלומטיים לאחר הסכם השלום במארס 1979 נהפכו הקשרים לגלויים, אם כי בד בבד התקיימו ערוצי תקשורת חשאיים בתחומי המודיעין והביטחון . קשרים בתקופת המלוכה ( 1920 - 1952 ) כאמור, התנועה הציונית בראשיתה לא ייחסה חשיבות רבה למצרים . התייחסות זו לא השתנתה בעיקרו של דבר גם עם הקמת המנדט הבריטי בפלשתינה ב- 1920 . עם זה, חיים וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, היה יוצא דופן ביחסו למצרים, והוא ביקר בה פעמים אחדות בשנות העשרים . שינוי במדיניות הציונית חל רק לאחר מאורעות תרפ"ט ; בסוף 1929 שלח וייצמן את איתמר בן אב"י, עסקן ציוני ובנו של אליעזר בן-יהודה, כשליחו האישי לסייר בארצות האזור ולנהל שיחות עם כמה אישים ערבים . בן אב"י היה אחד התומכים הראשונים ביצירת ברית עם המיעוטים באזור . בעקבות ביקורו במצרים הוא כתב תזכיר ארוך, ובו הוא מצר על כך שהנהגת היישוב לא השכילה להבין כי מצרים היא ארץ מפתח בכל הנוגע למדיניות הציונית האזורית . הוא הזהיר כי בהיעדר מדיניות כלפי מצרים התנועה הציונית עלולה להיקלע לעימות חריף עם מתנגד עוין בגבולה הדרומי ...  אל הספר
עם עובד