פרק 3: ישראל וירדן: יחסים חשאיים אסטרטגיים עם מהמורות טקטיות

[ 74 ] מפילגש לי דועה בצ יבור שבאה לידי ביטוי בהסכם פייצל - וייצמן ב- 1919 . ואכן, בשנות שלטונו של עבדאללה נרקמו יחסים טובים והם התבססו על שלושה רכיבים עיקריים : מיקום גאוגרפי, אינטרסים מדיניים וכלכליים וגורמים אישיים . היסוד הראשון התייחס לעובדה שנהר הירדן לא שימש קו גבול, אלא הפריד מבחינה אדמיניסטרטיבית שני חלקים של המנדט הבריטי, שנשלטו בידי נציב עליון שישב בירושלים . בעקבות העובדה ששתי הישויות החדשות היו נתונות בתהליכי בניית מדינה ואומה, נוצרו אינטרסים מדיניים וכלכליים משותפים : ראשית, הן זיהו בתנועה הלאומית הפלסטינית המתפתחת, בראשות חאג' אמין אל-חוסייני, איום משותף, שהרי מטרתה הייתה לכונן ישות מדינית עצמאית ערבית בפלסטין . שאיפתו העליונה של עבדאללה הייתה להשתלט על דמשק — ערש הלאומיות הערבית — וליצור איחוד ערבי ב"סוריה הגדולה", פיצוי על אובדן ארץ מכורתו, החג'אז, על ידי אביו השריף חוסיין . אולם התנגדותם העיקשת והעקיבה של הצרפתים והסורים למלוכה האשמית אילצה את עבדאללה להסתפק בפלסטין — בכולה או בחלקה . שנית, מפעלי החשמל והאשלג שהוקמו סמוך לגבול בין שני חלקי המנדט, חייבו שיתוף פעולה בסו...  אל הספר
עם עובד