] 246 [ בין החלמה לריפ וי מהמקרים מספיקה הסכמה או אי-הבעת התנגדות בעל פה . אולם על חולים שאינם מוגדרים חולים הנוטים למות אפשר בנסיבות מסוימות לכפות טיפולים מסוימים בעזרת כלים שהוסדרו בחוק, דוגמת כינוס ועדות אתיקה מוסדיות . הדבר נעשה כאשר יש יסוד מוסרי ורפואי להניח כי הבחירות שהחולים קיבלו אינן לטובתם הרפואית וכי ייתכן שבנסיבות אחרות הם היו מקבלים החלטות אחרות . כלומר בנסיבות מסוימות אפשר לשלול מאדם את האוטונומיה שלו בנוגע לבחירת טיפולים שיבוצעו עבורו, אם לא מדובר בחולה הנוטה למות . גם אם מצבו הרפואי של אדם קשה ביותר, אך הצוות המטפל אינו מתרשם שהוא עונה להגדרה של חולה הנוטה למות, אותו אדם אינו באמת יכול לקבוע באופן חד-משמעי, שמחייב את הצוות הרפואי, מהם יעדי הטיפול בו ( אריכות חיים לעומת איכות, נוחות ומניעת סבל ) . לדוגמה : אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים קשה, ונותר משותק מהצוואר ומטה, יכול להחליט שאין לו עוד טעם לחיות והוא מבקש להימנע מביצוע פעולות שיאריכו את חייו . אולם מבחינה רפואית הוא יכול להישאר בחיים עוד שנים רבות מאוד, בסיוע של טיפולים רפואיים, ולכן אי אפשר להגדירו כחולה הנוטה למות ....
אל הספר