קביעת דגשים ויעדי טיפול

] 166 [ בין החלמה לריפ וי שלה הוא איטי יחסית, ולכן היא מותירה למתמודדים איתה, ובעיקר לסובבים אותם, זמן מספיק להתכונן לבאות . גם במקרים הנדירים שבהם התסמינים של מחלת הדמנצייה מתקדמים מהר מאוד, אף פעם לא מדובר בתהליך של ימים, שבועות או חודשים אחדים . ככל שההכנה תהיה טובה יותר, המטופל ( כל עוד הוא מודע לנעשה ) ומשפחתו יחוו שליטה רבה יותר על הנעשה . בשל הירידה הוודאית ביכולת הקוגניטיבית, אחת המשימות החשובות ביותר בהיערכות המוקדמות היא קביעת דגשים ויעדים לטיפול בשלבים שבהם המטופל כבר לא יוכל להביע את רצונותיו . תהיה זו טעות חמורה לחכות עד שהפגיעה הקוגניטיבית כבר גדולה משום שאז כבר לא יהיה אפשר לקבוע בוודאות אם המטופל מבין את משמעות הבחירות שלו . עם כל הקושי בניהול שיח פתוח בנושא של בחירות והעדפות טיפול בסוף החיים עם אדם שצפוי לחיות עוד שנים רבות, זו משימה חשובה מאין כמוה . החלופה גרועה הרבה יותר, שכן בהיעדר תיעוד ברור של בחירות המטופל, תתחיל מסכת של לבטים בנוגע למה המטופל היה בוחר לו היה כשיר לבטא בעצמו את בחירותיו . לבטים אלה מתפתחים, לא אחת, לאי-הסכמות בין בני משפחה, ואלה עלולות להסלים לו...  אל הספר
עם עובד