איך אתה שומר על עצמך?

] 52 [ בין החלמה לריפ וי בלהיות נוכח וחלק חשוב בשלבי הפרדה של אדם מהעולם הזה . זו חוויה כל כך מלאת משמעות, עד שהיא טוענת אותי בהמון אנרגייה, ואני ממש יכול להרגיש את הלב מתרחב וגדל ואיתו את כל בית החזה . אני יוצא מביקורים משמעותיים מהורהר מאוד אבל גם בתחושה גדולה של הכרת תודה על כך שזו שגרת יומי . אז כששואלים אותי איך אני שומר על עצמי מפני העצב שאני חשוף אליו בכל יום, אני משיב שאינני שומר על עצמי מפני העצב, אלא נותן לעצמי להיות עצוב מאוד כשזה נוגע בי ברמה האישית ביותר . לא פעם אני גם בוכה יחד עם המשפחות . זה בסדר גמור מבחינתי להיות חלק מהעצב . אבל אני גם מזכיר לעצמי שזה "לא שלי", כלומר זה עצוב כי זה חלק מלהיות אנושי, אבל אלה אינם היגון או השכול הפרטיים שלי . וכששואלים אותי איך אני מוודא שמה שאני עושה ביום-יום לא מוליך ומוביל את חיי, אני חושב שאני נותן לכך להוביל את חיי מאוד ; זה חלק בלתי נפרד ממי שאני . אני לא יכול לחשוב על שום דבר אחר שהייתי רוצה לעשות . ובנוגע לשאלה איך לא מביאים את זה הביתה כל הזמן, אני משיב שזה כל הזמן בבית . אם בשיחת טלפון בעלת תכנים מורכבים, בדיבורית באוטו בזמן שכ...  אל הספר