על ההזדמנות לסגירת מעגלים, פרדות והגשמת משאלות

] 47 [ רפואה פליאטיבי ת בשלבי סוף החיים עצוב מאוד, שלב הפרדה הופך להיות מכונן ומלכד, ובני המשפחה יוצאים ממנו מחוזקים, ברמה האישית והמשפחתית, ואפילו ברמה הקהילתית . מנגד, אם לא מנצלים את המתנה שבידיעה שהחיים קרבים אל קיצם, לכאב ולתחושת האובדן עלולה להתווסף תחושה קשה של החמצה על פרדה שלא התקיימה, על דברים שלא נאמרו ועל מהלכים שהיו יכולים להתבצע אחרת . לא אחת שמעתי מבני משפחה של חולים שנפטרו משפטים כמו "איך לא אמרו לנו שאימא הולכת למות ? " "אם רק הייתי יודע שזה הסוף — בחיים לא הייתי לוקח אותה לבית חולים שוב", "לא הספקתי להגיד לבעלי כלום — הוא ברח לי בין האצבעות" . תחושת ההחמצה הזאת עלולה ללוות את הנותרים מאחור לשארית חייהם . רבים מסתובבים בקרבנו בתחושה קשה של מעגל שלא נסגר עם אדם קרוב שמת . הידיעה שאין דרך חזרה ושהמצב בלתי הפיך היא לעיתים קשה מנשוא . מוות פתאומי מספק "סיפור כיסוי" לאנשים שהותירו דברים לא שלמים או משפטים שלא נאמרו לאדם אהוב שהלך לעולמו . כשהמוות ידוע מראש, אין מקום לתירוצים כאלה . הניסיון מראה שככל שאנחנו מעורבים יותר בליווי של אדם העומד למות ובטיפול בו, אנחנו מצויים בסיכו...  אל הספר