228 בלה ליוש סיון ( 1991 ) תופס את השימוש בעולם המושגים המערבי כ"אתנחתה זמנית", כגילוי של גמישות והסתגלות מסוימות המוסברות בכך שהשינוי הוא זמני ונעשה למען מטרה צודקת, המבטיחה את הישרדות הקבוצה ואף את שגשוגה . מנגד אפשר לזקוף זאת להתפתחות החברה החרדית בכלל ולהתפתחות הנשים בפרט, בזיקה בלתי ניתנת להפרדה לעקרונות העולם המערבי ( החילוני ) , המחלחלים ומשפיעים על הרטוריקה של נשים חרדיות . כאמור, רטוריקה זו מתבטאת בשיח המושתת על עולם מושגים השאול מהחברה הסובבת, כמו זכויות של אזרחיות במדינה דמוקרטית, זכויות שוות לנשים חרדיות עובדות, ושאלות העוסקות בסטטוס ובמעמד נשים בחברה בכלל ובחברתן בפרט . ואכן, הנשים בנות החברה החרדית אינן מק לות ראש בשינויים . להפך, הן מזכירות את הצורך להיזהר ולהישמר מהפיתויים הקורצים של העולם החיצון ומדברות עליו ללא הרף . עם זאת, הן סבורות שישנם מקרים שבהם אפשר לגלות מעט גמישות, הסתגלות, התאמה ואפילו חדשנות, המוסברת בכך שהשינוי הוא זמני ונעשה למען מטרה צודקת . ההתעסקות בנושא השינויים חידדה אצל המרואיינות באופן נוקב את ההבדל בין שני העולמות, החרדי והאחר ( החילוני ) , והגביר...
אל הספר