140 שני קונה מתאימים לו באופן מלא . מרכזיותם של היחסים בקשר הייעוץ האישי בין המנהל ליועץ הארגוני החיצוני מחזקת ומגבירה את הצורך בקָנון מקצועי מוסכם, שינחה את היועץ ויתווה לו גבולות שיגנו על כל המעורבים בתהליך . למרות לחצי ביקוש מצד ארגונים, המעודדים מגמות א – פרופסיונליות בשדה הייעוץ למנהלים, נראה שתפקוד כזה מצד היועצים אינו הכרחי, כפי שניתן ללמוד מהנעשה במקצועות סיוע קרובים ( בהם רפואה, פסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלית וייעוץ חינוכי ) . בעיסוקים אלה שלבי הכשרה, התמחות הדרגתית ופיתוח מומחיות הם שלבים הכרחיים בהכשרתו של איש המקצוע, והם אף משמשים עבורו מקור לגאווה, מוניטין וסמכות מקצועית ביחס ללקוחותיו . * * * בפרק השלישי הוצגו דברי המנהלים שתיארו את המצוקה הניהולית שהם חווים ואת התועלת המשמעותית ששאבו מקשרי הייעוץ האישי . בפרק הנוכחי התברר שהיועצים הארגוניים שרואיינו הצליחו לסייע למנהלים שנעזרו בהם ללא תלות במידת הפרופסיונליות שלהם, שנבחנה לפי ממדים שונים של הגישה הפונקציונלית, ומכאן שפרופסיונליות קלאסית אינה מקור כוחה המובהק של פרקטיקת הייעוץ הארגוני . אם כך, עולה השאלה : מה מאפשר את ...
אל הספר