422 יצחק עזוז לשואה, עד כדי יחס של קדושה השוללת יכולת ביקורתית כלפי הנושא, ואם מהטענה של מורכבות הנושא שלא מאפשרת הערכה מדויקת . תפיסת היסוד שהייתה רווחת בדיסציפלינה ההיסטורית, ולפיה תפקידו של 276 אף על פי ההיסטוריון מצטמצם בחשיפת העובדות בלבד, עברה מהעולם, ששיירים לא מבוטלים של גישה זו, בעיקר באופן סמוי, מצויים גם כיום בקרב חוקרים, אך בעיקר בקרב מורים בכל רמות ההוראה . בבסיס תפיסה זו הסתתרה ההנחה - כפי שהיא הסתתרה מאחורי התפיסות הרווחות בשאר הדיסציפלינות - ולפיה שלב ההבניה של המידע נעשית לכל היותר ברמת הבניית אבני הבניין בכל אחת מהדיסציפלינות השונות באופן "אובייקטיבי" . בהיסטוריה, די לו להיסטוריון להעלות את אוסף העובדות הרלוונטיות לאירוע, תוך כדי שימוש במה שמקובל ככלי מחקר היסטוריים, כגון זמן, מקום, אבחון מקורות מידע לפי אמות מידה של אמינות, הצלבה של מידע לפי קריטריונים לכאורה "אובייקטיביים" שישפיעו על רמת התוקף של הטענה וכד' . לכאורה ההיסטוריון לא משקע את סדרי העדיפויות הערכיות שלו, ואינו שופט את הנתונים תוך כדי ביצוע הפעולות הנ"ל . כפי שהראיתי בהקדמה, זו פיקציה שלא רק שאינה קיימת, א...
אל הספר