מבוא שהוא לב העניין

22 יצחק עזוז 56 ויש להוסיף גם את "מדעי" במדעי הטבע לבין שיטת העבודה במדעי הרוח", החברה, שנוימן לא עושה הבחנה ביניהם . כפי שהצגתי בהקדמה, גישה זו ארכאית לגבי מדעי הטבע, וכפי שגריבין מנסח זאת בבהירות : "המודלים הפיזיקליים שאנו משתמשים בהם [ . . . ] אינם אלא קביים לדמיוננו, וביכולתנו לומר רק שבנסיבות מסוימות תופעה מסוימת 57 אם כך לגבי מדעי הטבע הרי תתנהג 'כאילו' הייתה [ . . . ] ולא שהיא אכן [ . . . ] " . בבחינת קל וחומר שכך הוא הדבר לגבי "מדעי" החברה ו"מדעי" הרוח . כך למשל, האמונה ש"דיסציפלינות של מדעי הטבע מסבירות תופעה באמצעות 58 מתעלמת חוקים כלליים, יחסים של סיבה ותוצאה, אנליזה וכיוצא באלה" מהתפתחות הידע במדעי הטבע ובהבנת המתמטיקה במאה השנים האחרונות – ידע שמבהיר שאין חוקים כלליים, בין השאר משום שלא ניתן לעבור ממחקר אמפירי לחוקים כללים, כפי שגדל הוכיח במשפטי האי – שלמות שלו, וקון ניסח בבהירות בספרו מהפכות מדעיות . מה עוד שגם תפיסה פרדיגמטית סובלת מהכללות שאינן כלליות אפילו בתוך הפרדיגמה . כשנוימן עובר למתודה של "מדעי" הרוח הוא מבחין אותה ממדעי הטבע בכך "שבמדעי הרוח, וההיסטוריה בראשם, מ...  אל הספר