12 רחל שרעבי ואביבה קפלן המרכזיות שבהן הן יוצאי חבל טיגרי ( המכונים טיגרים ) , ויוצאי חבל גונדר ( המכונים גונדרים או אמהרים ) . היהודים התפרנסו בעיקר מהחקלאות שבה עבדו כאריסים, מכיוון שלא הייתה להם זכות להחזיק קרקעות בכפרים שבהם התגוררו . הם התקיימו גם ממסחר 1 זעיר וממלאכות יד שבהן התמחו, כמו אריגה, כדרות ונפחות . בראש הקהילות באתיופיה עמדו כוהני הדת ( הקייסים - באמהרית קֵסוֹץ' ) . הם קיבלו את הכשרתם אצל קייסים מהמשפחה או אצל גברים יהודים שפרשו מחיי החברה והתגוררו במנזרים, במקומות מרוחקים . הקייסים היו בעלי סמכויות בתחומים נרחבים : נושאי דת ומנהגים, קביעת מועדי החגים, עריכת תפילות וקריאה מספר התורה בגְעֵז ( השפה הקדומה של התורה שהשתמרה אצל הקייסים באתיופיה ) , קיום טקסי נישואין, גירושין וקבורה והטלת 2 סנקציות על מי שסטה מהמוסכמות הדתיות והחברתיות . ליד הקייסים שימשו מגשרים מסורתיים ( שִמָגְלוֹץ', ביחיד : שִמָגְלֵה ) . השמגלוץ' היו אנשים מכובדים, בעלי השפעה, חוכמת 3 הם חיים וניסיון ; ידועים ביכולתם לשכנע ולפתור מחלוקות . פתרו סכסוכים במשפחה ובקהילה בענייני אישות, רכוש, נפשות, ובעת הצורך...
אל הספר