אבי שחף 288 אם היה בהם משהו שהשפיע על הבחירה בהשמעת סיפור כלשהו, אבל אני מקווה שאם מרואייני הרגישו את האהבה שלי לעולם החינוך ולעבודה שהם עושים יום ‑ יום ‑ הדבר סייע להם בבחירת הסיפורים שבחרו לספר לי . שאלתי את עצמי : האם כבוד האדם מובטח בבתי ספר ? האם ישנו איום על ערך הכבוד בבית הספר ? שאלה זו ליוותה אותי לאורך כל תהליך העבודה, וספק אם ניתן לענות עליה תשובה חד ‑ משמעית . נדב ברמן שיפמן ( 2016 ) טוען שהשאלה הבסיסית ביחס לעתיד בתי הספר היא השאלה על עתיד אנושיותנו . הוא מציין ששמירת אנושיותנו ‑ הוא מזהה את כבוד האדם כמרכיב חיוני בה ‑ תלויה באיכות החינוך שנעניק . הוא מדגיש שבתי ספר שמספקים לתלמידים חוויה חשובה של למידת שיח ויחסי גומלין אנושיים אמורים להיות מרחב של חינוך ולמידה, של פתיחת צוהר אנושי מושכל לזולת ולעולם . הוא קורא לבתי הספר לשדרג את טיפוח אנושיותם של הילדים . ולבסוף ‑ אדם פוגש את עצמו דרך סיפורים . האם הסיפורים בכלל, וסיפורים על חוויות של כבוד בפרט, נמצאים מעבר לנחלתו של האדם הבודד ? מה גורם לי כקורא לפגוש את כבוד האדם בתוכי ? האם הסיפורים מעוררים בי כאב ? האם הם מעוררים פער ב...
אל הספר