אבי שחף 278 של מחשבות ושל רגשות שלא אחת מסופרים ללא סדר ברור, שמתגלים לנו דרך המילים שעולות מפיהם של בני אדם ברגע נתון . אני מזהה עושר רב של סיפורים . מול שאלה זהה שהצבתי בפני כל המרואיינים עולים סיפורים שונים זה מזה . הדרך שבה כל מרואיין התייחס אל השאלה שהוצגה בפניו, הבין אותה ובחר לענות עליה היא ייחודית לו . כל סיפור הוא ישות בפני עצמה . לפנינו רבגוניות של אירועים והתרחשויות ‑ כולן בין כותלי בית הספר . שונים התכנים שעלו, ושונות הדרכים שבהן סופרו הסיפורים . היו שסיפרו על חוויות טובות ומשמחות, והיו שסיפרו על חוויות קשות ומעיקות . היו שסיפרו סיפור אחד ארוך יחסית, מורכב ומתפתח, והיו שסיפרו כמה סיפורים, לעיתים ביוזמתם ולעיתים בעידוד שלי . היו שסיפרו סיפור מסודר והיו שסיפרו סיפורים בשטף, באסוציאטיביות, ללא סדר, אפילו בדרך קופצנית . היה לי חשוב שהסיפור הכתוב יהיה קרוב ככל האפשר לסיפור שסיפר המרואיין כדי לשמור על אותנטיות, להימנע מהתערבות מניפולטיבית ולכבד את המרואיין, את הסיפור שלו ואת הדרך שבה הוא בחר לספר אותו . בדרך כלל, רק לאחר שהמרואיין סיים לספר את סיפורו שאלתי שאלות הבהרה שנראו לי חש...
אל הספר