אבי שחף 192 מרזל ( 2010 ) נגד התפיסה הרווחת בשנים האחרונות, שלפיה כל נתון ( data ) שאינו מספרי אלא מילולי יוגדר כנרטיב . מייקל במברג ( 2007 , Bamberg ) מכנה מגמה זו "נרטיב בום" . הוא מדגיש שלאחרונה נעשה אופנתי מאוד לקרוא נרטיב לכל דבר, ושימוש יתר בנרטיב גורם לאובדן המשמעות שלו . בשנות ה ‑ 80 פורסמו כמה חיבורים פורצי דרך שתיארו את הנרטיב כסכמה קוגניטיבית ( 1986 , Bruner ) , כמטפורת בסיס בפסיכולוגיה ( 1986 , Sarbin ) כערוץ מרכזי שבאמצעותו אנחנו מקנים משמעות לעצמנו ולעולם ( 1988 , Polkinghorne ) , ומעצבים את זהותנו ( 1988 , McAdams ) . וכבסיס לאינטראקציה חברתית ( 1983 , Gergen and Gergen ) . גם בין אלו שמסכימים ש"לא הכול נרטיב" אפשר לזהות טווח רחב של הגדרות : ההגדרה הצרה ביותר רואה בנרטיב צורת שיח מובחנת, שהאירועים בה סדורים ברצף שכולל התחלה, אמצע וסוף ( 1982 , Labov ) . גבריאלה רוזנטל ( , Rosenthal 1993 ) מציעה הגדרה רחבה יותר, שמתייחסת לתוצר שמתקבל בספונטניות בעקבות תשובה על שאלה פתוחה המזמינה סיפור . לדוגמה : ספר לי את סיפור חייך ( נרטיב של סיפור חיים ) או ספר לי על חוויותיך כחניך בתנו...
אל הספר