אבי שחף 20 נועה מספרת שבשבע השנים האחרונות היא עובדת כיועצת חינוכית בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון . היא אומרת שיום קודם חשבה על הנושא שעליו אנחנו עומדים לדבר, ומצהירה מיד בפתח דבריה שבבית ספר ישנם סיפורים רבים של כבוד ושל אי ‑ כבוד, שהיא מזהה כסיפורים שקשורים לקונפליקטים . היא אומרת שזכורים לה סיפורים רבים שמאופיינים במובן השלילי של כבוד כמו האמירה : "פגעו לי בכבוד", אבל מיד מוסיפה שחשוב לה לספר סיפור של כבוד במובן שונה ‑ במובן שהיא אוהבת : כבוד לא במובן של "לקחו לי כבוד" ו"צריך לתת לי כבוד", אלא במובן של "לראות את האחר, לתת, משהו שקשור לנתינה, לאהבה, 'ואהבת לרעך כמוך', נטול אגו", ואותו היא בוחרת לספר : זה היה לפני מספר שנים . תלמיד שהוא כבר לא נמצא היום בבית הספר, נקרא לו רון [ שם בדוי ] , ושגר באחד היישובים המבוססים, נכנס אלינו לכיתה י', זאת אומרת, הוא לא למד פה בחטיבת הביניים כי בדרך כלל לומדים פה בכיתות ז', ח', ט', והוא הגיע לבית הספר שלנו מבית ספר אחר כשהוא פגוע . רון הוא נער מאוד מאוד מיוחד : דעתן, ערכי, רהוט כזה, וההיסטוריה הלימודית שלו הייתה היסטוריה של חוסר למידה [ עם ] בע...
אל הספר