506 מסכת יבמות פ ר ק י ג תהליך המיאון . במיאון יש גוון של הפקרות . אדם עלול לחיות עם נערה, ובעתיד יתברר שחיים אלו היו הפקרות והנערה לא אורסה לו . כדי לשמור על כבודן של בנות ישראל יש לצמצם את נישואי הקטנות, ואם הקטנה מיאנה הריהי הוכיחה כבר שיש לה רצון משל עצמה ואין עוד לארסה אלא מרצונה . להלכה זו נשוב להלן במשניות ה - ו . הטיעון "אין בנות ישראל הפקר" הוא קו מנחה בפסיקתם של בית שמאי . במחלוקות מספר ניתן לזהות את יחסם המכובד לנשים . כך למשל בית הלל מסתפקים בשווה פרוטה לקידושין ובית שמאי דורשים סכום חשוב יותר, המבטא לא את 'שוויה' של האישה, אלא את העובדה שלמעשה הקידושין אין מסתפקים במינימום ( כך בבבלי קידושין יב ע"א ) . בית שמאי מגינים יותר על רכוש האישה ( כתובות פ"ח מ"א ; ומקבילתה לעיל פ"ד מ"ג ) . במקרה שלפנינו בית שמאי מסתייגים מנישואי קטינה ( להלן מ"ו ) אך במקביל מצמצמים את המיאון, אם כי אינם שוללים את עצם קיומו . לתפיסתם המיאון יוצר מצב של הפקרות, שכן נערה נמסרת לאיש בנישואין שאינם תקפים . הם דורשים שמיאון יהיה שקול ומשפטי ככל האפשר . בפועל, גישה הלכתית זו מובילה לפגיעה אפשרית בנשים הקט...
אל הספר