פלגיה

פרק ב' : נזירות נשים בירושלים | 89 לבושה כאיש קדוש ומכובד . היא בירכה אותי בענווה רבה ונישקה את ידי . היא היתה יותר משמחה על דבר הגעתי, כי מרגע שראתני זיהתה אותי . היא היתה בפנים ואני בחוץ, ולא הצלחתי לזהותה כיוון שאיבדה את המבטים ואת המראה הנהדר שידעתי וזכרתי . יופייה יוצא הדופן דעך ונעלם . צחוקה ופניה הזוהרים 99 שהכרתי נעשו מכוערים מהסיגופים הקיצוניים . כל ירושלים קראו לה הסריס ואיש לא חשד בדבר . גם אני לא ראיתי בה התנהגות של אישה וקיבלתי ברכתה כברכה מסריס גבר אשר היה נזיר ידוע, חסיד מושלם של ישוע המשיח . פלגיה הקדושה פתחה פיה ודיברה אליי כגבר . היא אמרה ׳חושבני כי ראיתיך היכן שהוא, אחי, אלא אם כן היה זה מישהו דומה לך בדיוק . בחייך אל תכחיש את האמת ממני . האם אינך הדיאקון של הבישוף הקדוש נונוס השייך לארכידיוקסה של אנטיוכיה ? הוא התחנך קודם 100 לכן במצרים׳ . ׳כן, אדוני, אני אכן החסיד של משרת זה של האל המעריץ שלך, אשר ביקשני לחקור בזהירות על אודות חייך המיוחדים והמצוינים, לראותך ולברך אותך כמי שמלא בחסדים׳ . היא ענתה, ׳מבורך הוא אדוננו אלוהינו, אשר שמר על חייו עד היום . מי ייתן ויתפלל ...  אל הספר