האיש הקדוש והעלייה לרגל לקדושים

60 | ספונה בקדושה / משה מעוז דבריו מדגישים כי עבורו העבודה בארץ המובטחת היא המגורים בתא 92 הדוגל בהשקפת איחוד הטבעים של ישוע לאחד, הוא הנזיר, כמיאפיזיטי, הציע אלטרנטיבה לביקור בירושלים, כיוון שהמקומות הקדושים בה נשלטו בידי הכלקדונים . יוהנס מוסכוס בחיבורו האחו הרוחני ( לימונריון ) הביא עדות שלפיה המיאפיזיטים לא הורשו להיכנס לאנסטזיס, קרי, כנסיית התחייה בשל 93 עם העלאת חשיבות השהייה בתא בקסניטיאה פנימית והימנעות השקפתם . מהליכה למקומות הקדושים עלתה חשיבות העלייה לרגל לאיש הקדוש, המדריך הרוחני המעניק השראה . מגמה זו באה לידי ביטוי בעליות לרגל לקדושים בירושלים ובתאיהם במדבר יהודה ובמצרים . תפיסתו העקרונית של פילוכסנוס היא כי המנזר יכול לשמש תחליף למקומות הקדושים . יש לציין כי שמו הסורי של פילוכסנוס היה — Aksania קרי, תהליך ההתבוננות הפנימית, הקסניטאה ! מהמאה הרביעית ואילך התפתח מערך גיאוגרפיה וטופוגרפיה קדושה . נוצרים במזרח ובמערב טיפחו מערך מוקדי עלייה לרגל, מקומות קדושים ומנזרים, ונוצר מתח בין מוקדי העלייה לרגל בירושלים ובין המקומיים . היווצרות גיאוגרפיה קדושה חייבה את העלאת חשיבות האיש...  אל הספר
הוצאת גמא